1
00:00:00,000 --> 00:00:04,099
(מספר) "היה פעם"
קורא את כותרת הפתיחה:
2
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
הורד מ
YTS.MX
3
00:00:04,208 --> 00:00:07,234
המזמין והמרגיע
מילים ראשונות של סיפורים לפני השינה
4
00:00:07,340 --> 00:00:09,150
מאז שהעולם התחיל.
5
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
אתר הסרטים הרשמי של YIFY:
YTS.MX
6
00:00:09,293 --> 00:00:12,826
אנו מובילים לצפות להתפתח
של קו עלילה פשוט,
7
00:00:12,929 --> 00:00:15,152
חומר האגדה
וסיפורת עיסה
8
00:00:15,252 --> 00:00:17,944
שהפך לעיקר
של בידור סרטים.
9
00:00:18,047 --> 00:00:20,767
אבל זה יכול להיות
סוג מדאיג של אגדה
10
00:00:20,875 --> 00:00:23,030
מסומן על ידי הירייה הבאה.
11
00:00:23,132 --> 00:00:26,934
מה שנקרא פרולוג הזה
הוא המפתח לשאר הסרט
12
00:00:27,038 --> 00:00:30,973
ותמונת העין החתוכה
הוא אחד הסמלים של הסוריאליזם.
13
00:00:31,078 --> 00:00:35,177
שווה להסתכל שוב
על הסיבות לסלבריטאות שלה.
14
00:00:35,286 --> 00:00:37,805
הם מסתכמים, אני חושב, לשלושה:
15
00:00:37,913 --> 00:00:41,035
ההשפעה הכמעט בלתי נסבלת
של הפעולה
16
00:00:41,145 --> 00:00:43,501
שמייצר הלם פיזי
מה שלא פוחת,
17
00:00:43,603 --> 00:00:45,250
גם לאחר צפיות רבות.
18
00:00:45,354 --> 00:00:48,007
הצפיפות הדמות
ותהודה פואטית
19
00:00:48,115 --> 00:00:50,471
של האלמנטים החזותיים
הוכנס למשחק,
20
00:00:50,573 --> 00:00:53,063
יחד עם הדרך המורכבת
שהם מחוברים יחד,
21
00:00:53,671 --> 00:00:57,770
והאתגר את הרצף
מוסר לנו, כצופים,
22
00:00:57,879 --> 00:01:02,859
לחשוב שוב על הסיפוק
אנחנו מקבלים מצפייה בסרטים.
23
00:01:03,334 --> 00:01:05,384
זה מזעזע עמוקות.
24
00:01:05,489 --> 00:01:08,181
שום דבר לא מכין אותנו
על המתקפה המותרת הזו.
25
00:01:08,284 --> 00:01:11,243
ההשפעה מחריפה בגלל,
יוצא דופן עבור הקולנוע,
26
00:01:11,348 --> 00:01:14,407
עינה של האישה מביטה ישירות
החוצה אל הקהל, מחזירים את מבטנו,
27
00:01:14,782 --> 00:01:16,698
מרמזים עלינו.
28
00:01:16,803 --> 00:01:19,791
אנחנו קולטים שזה גם אנחנו
מי הם הקורבנות המיועדים
29
00:01:19,934 --> 00:01:21,744
מהתקיפה החזותית הזו.
30
00:01:22,257 --> 00:01:24,546
והשלווה
שאיתו מתבצעת הפעולה
31
00:01:24,647 --> 00:01:28,584
הוא עוד פיתול של הסכין
באי-הנוחות של הצופה.
32
00:01:28,688 --> 00:01:31,513
מונעים מאיתנו זריקות של ציפייה
או תגובה,
33
00:01:31,618 --> 00:01:33,773
מצד אחד מהתוקף
או הקורבן,
34
00:01:34,311 --> 00:01:38,448
זה תרגיל אכזרי בצורה גרוטסקית
באובייקטיביות קלינית.
35
00:01:38,958 --> 00:01:44,273
לא פלא שבונואל קיבל דיבוב
"המנתח של המבט".
36
00:01:44,379 --> 00:01:47,300
כמובן,
כפי שאמר היצ'קוק באופן מפורסם,
37
00:01:47,409 --> 00:01:49,995
"לחתוך היא הדרך הטובה ביותר."
38
00:01:50,103 --> 00:01:52,660
הוא התכוון שזו הדרך הטובה ביותר
לרוצח לבצע הרג
39
00:01:52,763 --> 00:01:56,163
והדרך הטובה ביותר עבור במאי קולנוע
לתמרן את הקהל שלו.
40
00:01:56,264 --> 00:02:00,067
בוניואל, שזה עתה פרסם
חיבור המשבח את הדקואז'
41
00:02:00,170 --> 00:02:03,571
כמפתח להבעה בסרט,
היה מסכים.
42
00:02:04,278 --> 00:02:09,124
זה הוא, הבמאי על המסך,
שמוליד את הסרט בחתך.
43
00:02:09,833 --> 00:02:12,419
חיתוך הוא סמלי
מתאים גם
44
00:02:12,561 --> 00:02:15,051
כי העיסוק המרכזי
של הסרט
45
00:02:15,154 --> 00:02:18,210
הוא תשוקה מינית וחרדה מינית
46
00:02:18,352 --> 00:02:22,050
כולל, ליתר דיוק
עבור הזכר, הפחד מסירוס.
47
00:02:22,157 --> 00:02:26,228
תסביכים על סירוס
גם להוביל לפטישיזם.
48
00:02:26,332 --> 00:02:29,694
התחליפים הפטישיסטים
כמושא רצונו
49
00:02:29,834 --> 00:02:32,889
חלק מהדבר, חתך ממנו,
עבור המכלול.
50
00:02:32,999 --> 00:02:35,010
לפיכך שולט הפיצול
51
00:02:35,120 --> 00:02:38,348
כי הסרט מפרק
הנושא המיני
52
00:02:38,454 --> 00:02:41,413
ופותח סתירות
בתוך הרצון
53
00:02:41,517 --> 00:02:45,521
בחילופי מבטים,
מחזור של חפצים פטישיים,
54
00:02:45,625 --> 00:02:47,302
וחלקי גוף.
55
00:02:47,410 --> 00:02:51,414
השחתה של התאמות הטקסט
השחתה של הגוף.
56
00:02:51,518 --> 00:02:53,060
המעשה הראשוני של אלימות פיזית
57
00:02:53,167 --> 00:02:56,329
קשור ישירות לטקסטואלי
אלימות שתבוא בעקבותיה.
58
00:02:56,434 --> 00:03:00,878
התמונה הממוזערת שעליה בוניואל בודק
החדות של הלהב הרצוף
59
00:03:00,979 --> 00:03:04,073
הוא בערך בגודל של
מסגרת סרט 35 מ"מ.
60
00:03:04,178 --> 00:03:06,831
ותער עומד בפנים
עבור הגיליוטינה
61
00:03:06,939 --> 00:03:08,817
על דוכן העריכה.
62
00:03:08,925 --> 00:03:13,025
זה משמעותי, אולי, שבוניואל
נעלם מהסרט שלו
63
00:03:13,135 --> 00:03:16,256
לאחר שהשיג
פעולת החיתוך.
64
00:03:16,367 --> 00:03:19,355
החיתוך הוא אפקט של מונטאז'.
65
00:03:19,464 --> 00:03:22,452
כמובן, זו לא העין של השחקנית
זה חתוך,
66
00:03:22,562 --> 00:03:24,238
אלא של עגל מת.
67
00:03:24,347 --> 00:03:26,263
הכל תלוי באפקט קולשוב
68
00:03:26,367 --> 00:03:28,886
ושל אייזנשטיין
"ממון אטרקציות",
69
00:03:29,027 --> 00:03:31,948
או, במקרה הזה, של דחיות.
70
00:03:32,058 --> 00:03:35,994
זה תלוי ברפלקס המותנה שלנו
לירות אחרי ירייה, לחתך,
71
00:03:36,098 --> 00:03:39,497
שאנו מתנים אליו
לפי הסרטים הראשונים שראינו אי פעם.
72
00:03:39,600 --> 00:03:41,716
איזה סוג של קשר יכול להיות
73
00:03:41,822 --> 00:03:44,782
בין ענן
עובר על פני הירח
74
00:03:44,886 --> 00:03:47,108
ותער חותך עין?
75
00:03:47,210 --> 00:03:51,481
זה מרשים בתור התאמה גרפית
וכמטפורה ויזואלית.
76
00:03:51,586 --> 00:03:55,216
בגדול, מטאפורות קולנועיות
קשה לקריאה,
77
00:03:55,358 --> 00:03:58,891
למשוך תשומת לב לעצמם
ולשבש את הזרימה הסיפורית.
78
00:03:58,994 --> 00:04:01,886
הם נמצאים בעיקר באוונגרד
וסרטים ניסיוניים.
79
00:04:01,991 --> 00:04:05,085
מטונימיות, לעומת זאת,
לא מפריעים
80
00:04:05,223 --> 00:04:09,159
ועשויים בהחלט לבצע את עבודתם
מבלי שיזוהו כדמויות כלל.
81
00:04:10,375 --> 00:04:15,317
השכל הישר מזכיר לנו
שזו רק דמות הזויה,
82
00:04:15,426 --> 00:04:17,005
ובכל זאת, צופה בסרט,
83
00:04:17,109 --> 00:04:20,872
היינו רוצים את הקשר
בין השניים.
84
00:04:20,981 --> 00:04:23,940
זה כאילו אנחנו רוצים את העין
להיות שבור.
85
00:04:24,078 --> 00:04:28,312
זה הרצון שלנו
שהענן שעובר הוא סיבה
86
00:04:28,422 --> 00:04:31,516
וחתך הגילוח, אפקט.
87
00:04:31,620 --> 00:04:35,720
ונראה שאם אנו במודע
הביצו את הסרט לקראת מום,
88
00:04:35,830 --> 00:04:39,229
יכול להיות שיש לנו באותו זמן
רצה זאת באופן לא מודע לקראת אונס.
89
00:04:39,332 --> 00:04:40,605
די כבר נאמר כנראה
90
00:04:40,712 --> 00:04:42,934
על זה של הצופה
הזדהות מזוכיסטית
91
00:04:43,069 --> 00:04:46,766
מהחזון שלו/שלה
עם העין הכרותה.
92
00:04:46,874 --> 00:04:49,565
אבל מהצד הסדיסטי
מאותו מטבע,
93
00:04:49,669 --> 00:04:52,187
חתך התער
זה אפילו יותר ברור
94
00:04:52,295 --> 00:04:55,560
הפריחה הסמלית של הסרט
של האישה.
95
00:04:55,662 --> 00:04:58,650
הירח הוא סמל מסורתי
של בתולים, אחרי הכל.
96
00:04:59,130 --> 00:05:02,530
הנרתיק המרומז באופן סמלי
משלים שלישיה
97
00:05:02,632 --> 00:05:04,374
עם הירח והעין,
98
00:05:04,483 --> 00:05:07,816
בדיוק כמו הפין המשתמע
משלים שלישיה פאלית
99
00:05:07,918 --> 00:05:10,341
עם הענן ותער.
100
00:05:10,443 --> 00:05:12,186
אז הפרולוג לא רק מצביע
101
00:05:12,295 --> 00:05:14,881
מסוג הצופים
היענות
102
00:05:14,988 --> 00:05:18,082
זה צפוי בהמשך
מהקהל,
103
00:05:18,187 --> 00:05:21,922
זה גם קובע מראש את השרשראות
של מוטיבים מיניים
104
00:05:22,026 --> 00:05:26,939
שיחזור ויסתעף
במירוץ המכשולים המיני שיבוא.
105
00:05:27,042 --> 00:05:30,375
הצורות והדוגמאות הגרפיות
נפרס ברצף הפתיחה הזה
106
00:05:30,477 --> 00:05:32,057
יודיע לשאר הסרט,
107
00:05:32,161 --> 00:05:34,919
כל הזמן חוזר ומהדהד
אחד עם השני,
108
00:05:35,022 --> 00:05:38,355
באותו זמן שהם משבשים
התגלגלות חלקה של סיפור.
109
00:05:39,636 --> 00:05:41,014
לגבי צורות מעגליות,
110
00:05:41,117 --> 00:05:44,239
נשתתף במשחק
של הדים וחזרות,
111
00:05:44,349 --> 00:05:46,868
לסירוגין קעור וקמור,
112
00:05:46,976 --> 00:05:50,673
שמקבל את התמונה הממוזערת, את הירח,
העין, החור ביד,
113
00:05:50,780 --> 00:05:52,390
בית השחי וכן הלאה.
114
00:05:52,498 --> 00:05:55,486
ונראה מקביל
סדרה של צורות ליניאריות
115
00:05:55,596 --> 00:05:59,934
זה כולל את סכין הגילוח, המחליק
של ענן, קופסת הפסים, העניבה:
116
00:06:00,040 --> 00:06:03,574
כל כך הרבה צורות עומדות בפנים
עבור הפאלוס.
117
00:06:03,676 --> 00:06:07,278
אבל מה עושה Un Chien andalou
כסרט שלם מתכוון?
118
00:06:07,380 --> 00:06:09,736
זה, בעצם, אחרי הכל,
סיפור אהבה.
119
00:06:09,838 --> 00:06:13,601
לכאורה, מסלול העלילה
הוא ההוליווד והסיפור העממי הקלאסי
120
00:06:13,711 --> 00:06:15,827
של היווצרות הזוג,
121
00:06:15,966 --> 00:06:19,663
למרות התוצאה המספקת הזו
סוכל בסופו של דבר.
122
00:06:20,680 --> 00:06:23,774
ובכל זאת הדרך של בונואל ודאלי
עם הסיפור
123
00:06:23,879 --> 00:06:29,195
מייצר מתח מטריד ביניהם
הקו האנקדוטי הנעים הפתגמי הזה
124
00:06:29,299 --> 00:06:34,309
והתוכן הבלתי רציונלי בצורה מעוותת
שמערער את השרשרת הסיבתית שלו.
125
00:06:34,418 --> 00:06:35,758
וזה עם הפער הזה
126
00:06:35,866 --> 00:06:39,735
שהבעיות לפרש
התחל Un Chien andalou.
127
00:06:39,838 --> 00:06:42,827
האם זה, אחרי הכל, רק טישו
של שטויות מתפנקות,
128
00:06:42,936 --> 00:06:45,120
מרחק של אי-סקווטור?
129
00:06:45,226 --> 00:06:47,716
האם זה תרגיל
בסמליות כל כך סתומה
130
00:06:47,818 --> 00:06:50,980
כדי להיות מובן
רק ליזומים?
131
00:06:51,084 --> 00:06:54,552
או שצריך לקחת את בוניואל ודאלי
ברצינות
132
00:06:54,654 --> 00:06:57,613
כלוגיקאים של הלא מודע?
133
00:06:58,290 --> 00:07:01,824
יש סיבות משכנעות
על קריאת הסרט בצורה פסיכואנליטית
134
00:07:01,961 --> 00:07:04,211
כפי שכבר טענתי
מול הפרולוג.
135
00:07:04,856 --> 00:07:09,395
אכן, זה תמיד היה של המבקרים
והגישה המועדפת על המתורגמנים.
136
00:07:09,503 --> 00:07:11,082
מול חידות הסרט,
137
00:07:11,186 --> 00:07:13,676
הם עודדו בזה
על ידי בוניואל עצמו,
138
00:07:13,779 --> 00:07:15,589
שהעיר את זה בצורה מפורסמת
139
00:07:15,698 --> 00:07:17,986
"שיטת החקירה היחידה
של הסמלים"
140
00:07:18,089 --> 00:07:20,675
"תהיה, אולי, פסיכואנליזה."
141
00:07:20,816 --> 00:07:23,708
העובדה שהסרט היה
הוגדר מיד כסוריאליסטית
142
00:07:23,812 --> 00:07:27,710
והסוריאליזם עצמו,
מאז המניפסט של ברטון משנת 1924,
143
00:07:27,820 --> 00:07:30,510
מצא את עצמו על מפות פרוידיאניות
של הנפש,
144
00:07:30,614 --> 00:07:34,847
מהווה תמיכה נוספת
לקריאה פסיכואנליטית.
145
00:07:34,958 --> 00:07:38,252
ברטון ציין הרבה לפני כן
קווי הדמיון
146
00:07:38,358 --> 00:07:41,625
של דמויות פיוטיות
כמו המטאפורה והאנלוגיה
147
00:07:41,725 --> 00:07:44,781
לעבודת העיבוי
ועקירה
148
00:07:44,891 --> 00:07:48,923
בתמונה של פרויד
של התהליכים הנפשיים הלא מודעים.
149
00:07:49,032 --> 00:07:51,819
אבל קריאה פסיכואנליטית
לא צריך להתכוון לחיפוש
150
00:07:51,928 --> 00:07:54,417
עבור בלעדי
שווה ערך אחד לאחד
151
00:07:54,554 --> 00:07:58,758
בין תמונה בסרט
ואיזה נושא פסיכומיני ספציפי.
152
00:07:58,864 --> 00:08:02,799
המבקרים המוקדמים כולם הניחו שהסרט
הכיל נרטיב מאסטר אלגורי
153
00:08:02,904 --> 00:08:04,619
שסיפר
ההתפתחות המינית
154
00:08:04,723 --> 00:08:06,944
של יחיד, היפותטי
גיבור גברי.
155
00:08:07,046 --> 00:08:11,719
זה היה, הם אמרו, על מתבגר
התפתחות מינית ותסכול,
156
00:08:11,860 --> 00:08:15,932
החל בהקראה של
תסביך הסירוס או האקט המיני
157
00:08:16,036 --> 00:08:19,196
וממשיך
עם התקדמות הצליין המיני
158
00:08:19,302 --> 00:08:22,970
דרך שלבים של נרקיסיזם אינפנטילי,
קיבעון אמא,
159
00:08:23,073 --> 00:08:26,300
הומוסקסואליות
ועוד הרבה חוץ מזה.
160
00:08:26,406 --> 00:08:30,142
ובכל זאת אין שתי פרשנויות
הסכימו אי פעם על הפרטים הספציפיים
161
00:08:30,245 --> 00:08:32,735
של האלגוריה הפסיכו-מינית.
162
00:08:32,837 --> 00:08:35,692
כמעט בטוח שזה היה בגלל
הם עצמו את עיניהם
163
00:08:35,800 --> 00:08:40,379
לאלמנטים בסרט
שלא התאים לפענוח הספציפי שלהם.
164
00:08:40,481 --> 00:08:43,642
מבקרים מוקדמים באותה מידה,
אם מובן,
165
00:08:43,746 --> 00:08:46,668
נטו לראות את זה
כתיעוד של חלום.
166
00:08:46,777 --> 00:08:49,095
זה לא חלום קולנועי, ואפילו לא,
167
00:08:49,201 --> 00:08:51,758
למרות חשבון Buñuel
על מקור התסריט,
168
00:08:51,862 --> 00:08:55,223
הרשומה של סדרה משלו
והחלומות של דאלי.
169
00:08:55,364 --> 00:08:57,212
Un Chien andalou
נקרא בצורה פורה יותר
170
00:08:57,316 --> 00:09:00,075
כאילו מדובר בעבודות
של הלא מודע,
171
00:09:00,178 --> 00:09:03,367
מאשר על התוכן
של כל חלום מסוים.
172
00:09:03,478 --> 00:09:05,355
הלא מודע הוא לא כל כך
173
00:09:05,465 --> 00:09:08,453
בית אוצר נסתר קיים מראש
של תוכן סימבולי
174
00:09:08,596 --> 00:09:10,339
מחכה שהאמן יבזוז.
175
00:09:10,448 --> 00:09:13,943
זו דווקא פעילות נפשית,
נתפס טוב יותר כתהליך,
176
00:09:14,051 --> 00:09:18,082
שבאמצעותם תשוקה וחרדה
לבטא את עצמם,
177
00:09:18,192 --> 00:09:19,706
לא רק עבור בוניואל ודאלי,
178
00:09:19,808 --> 00:09:22,433
אלא לעצמנו בקהל,
צופה בסרט.
179
00:09:22,569 --> 00:09:25,260
זה עוזר להסביר
למה הסרט הקטן הזה
180
00:09:25,363 --> 00:09:29,396
קיבל כל כך הרבה חשיבות
לתיאוריית קולנוע עדכנית יותר.
181
00:09:29,505 --> 00:09:33,001
הגישות האחרונות הפסיקו לשאול
"מה המשמעות של הסרט הזה?"
182
00:09:33,108 --> 00:09:38,252
בעד "באיזה תפקיד
האם הסרט הזה שם את הצופה?"
183
00:09:38,361 --> 00:09:39,903
הסתירות
184
00:09:40,010 --> 00:09:44,215
של יריב עוקב
קריאות הליבה-נרטיביות של הסרט
185
00:09:44,320 --> 00:09:47,481
בשילוב עם הסלקטיבי שלהם
אי דיוק ועיוות
186
00:09:47,586 --> 00:09:49,809
ממה שאנו רואים בפועל
על המסך,
187
00:09:49,909 --> 00:09:54,650
יש בגדול ניסיונות הכפישו
לפרש Un Chien andalou
188
00:09:54,758 --> 00:09:57,679
כמו או החלום
של נושא מאוחד,
189
00:09:57,789 --> 00:10:00,077
הגיבור ההיפותטי,
190
00:10:00,179 --> 00:10:03,780
או כאלגוריה
של ההתפתחות המינית של הגיבור.
191
00:10:03,883 --> 00:10:06,976
גישות עדכניות יותר
הדגישו את הדרכים
192
00:10:07,082 --> 00:10:11,525
שבו הסרט נפתח
אפשרויות משמעות.
193
00:10:11,628 --> 00:10:14,079
עבור הסוריאליסטים,
בעקבות פרויד בזה,
194
00:10:14,186 --> 00:10:17,347
פעולת הרצון
הם בעיקר מחוסרי הכרה.
195
00:10:17,453 --> 00:10:18,659
באילו אמצעים, אם כן,
196
00:10:18,765 --> 00:10:22,232
האם אפשר לקוות לייצג משהו
זה היה מחוסר הכרה?
197
00:10:22,334 --> 00:10:24,758
הפתרון של בונואל ודאלי
לבעיה
198
00:10:24,860 --> 00:10:28,557
היה דרך העבירה
של שיחות מוכרות יותר.
199
00:10:28,665 --> 00:10:32,830
הזעזועים של Un Chien של אנדלו
וחוסר התמצאות אינן אקראיות.
200
00:10:32,941 --> 00:10:35,566
הם מבוססים
על שבירה שיטתית של המסגרת
201
00:10:35,702 --> 00:10:37,310
של נרטיב מסורתי,
202
00:10:37,419 --> 00:10:40,206
ובכך להיראות כפארודיות
של המוסכמות
203
00:10:40,314 --> 00:10:43,715
של שניהם המיינסטרים
והקולנוע האמנותי של אז.
204
00:10:43,816 --> 00:10:47,820
בקולנוע המיינסטרים, רושם
של מציאות או אמת
205
00:10:47,924 --> 00:10:49,974
מובטח בדרך כלל
על ידי נאמנות לכאורה
206
00:10:50,079 --> 00:10:53,000
לחוויה של הקהל
של זמן ומרחב.
207
00:10:53,109 --> 00:10:55,264
האמונה של הקהל במה שנראה
208
00:10:55,399 --> 00:10:59,269
מגיע מהמשכיות מרחבית
וההיגיון של סיבה ותוצאה.
209
00:10:59,372 --> 00:11:02,398
זה ההגיונות האלה
ש- Un Chien andalou לועג ל
210
00:11:02,504 --> 00:11:04,180
ובמידה רבה מתריס.
211
00:11:04,288 --> 00:11:08,224
מבחינת סדר הסרט,
זה בקיצוצים, עצם הנקודות
212
00:11:08,328 --> 00:11:12,400
שבו מונטאז' נרטיבי קלאסי
שואפת הכי הרבה להמשכיות,
213
00:11:12,504 --> 00:11:14,927
שגוף הסרט
מבותרת.
214
00:11:15,029 --> 00:11:18,697
סימני ההיגיון הנרטיבי
והמשכיות קיימים:
215
00:11:18,800 --> 00:11:22,966
זריקה, זריקה הפוכה, חילופין,
התאמות קו עין וכן הלאה.
216
00:11:23,076 --> 00:11:25,365
כצופים, לכן אנו מניחים
217
00:11:25,467 --> 00:11:29,001
כי היגיון של סיבתיות
מקשר בין הצילומים הרצופים,
218
00:11:29,137 --> 00:11:32,096
בגלל הרמזים המקובלים
גלויים.
219
00:11:32,201 --> 00:11:36,981
אבל התמונות שאינן עוקבות הדדית
מונטאז' יחד על ידי בוניואל ודאלי
220
00:11:37,083 --> 00:11:39,536
מסרבים להיקרא כרציפים.
221
00:11:39,642 --> 00:11:42,429
ציר הזמן מופרע שוב ושוב
222
00:11:42,538 --> 00:11:46,408
בדרכים ששניהם מצחיקים
במוסכמות הסרט הנרטיבי
223
00:11:46,511 --> 00:11:50,113
ולשפר את תחושת הצופה
של בלבול זמני.
224
00:11:50,215 --> 00:11:54,448
לפיכך, כותרת הביניים המטעה
"שש עשרה שנים לפני"
225
00:11:54,592 --> 00:11:57,044
עוקב
"לקראת שלוש לפנות בוקר".
226
00:11:57,151 --> 00:12:00,914
שינויים פתאומיים בהגדרות,
מושגת באמצעות מונטאז',
227
00:12:01,023 --> 00:12:03,609
לבלבל את התחושה שלנו
של שלמות החלל.
228
00:12:03,716 --> 00:12:07,117
למשל, יש המשכיות
של פעולה על פני חתכים
229
00:12:07,218 --> 00:12:09,000
בין מיקומים לא קשורים
230
00:12:09,104 --> 00:12:12,571
כשהכפיל הנרצח מתחיל
נפילת המוות שלו בתוך הבית
231
00:12:12,707 --> 00:12:14,584
ומשלים אותו בפארק.
232
00:12:14,694 --> 00:12:18,697
כל הסרט הוא מכלול
של אי התאמות.
233
00:12:18,801 --> 00:12:21,454
כך גם ברמה
של אפיון,
234
00:12:21,563 --> 00:12:25,163
אין גם פסיכולוגי
ולא עקביות פיזיולוגית.
235
00:12:25,266 --> 00:12:27,383
באטשף מנגן כנראה
שלוש דמויות:
236
00:12:27,522 --> 00:12:30,011
רוכב האופניים, "עצמו"
וכפיל "שלו".
237
00:12:30,115 --> 00:12:34,520
דמויות: איש הגילוח - בוניואל,
האנדרוגין והמאהב החדש
238
00:12:34,626 --> 00:12:39,300
מוכנסים לתוך ונפלטים מהם
הסיפור באותה שרירותיות.
239
00:12:39,408 --> 00:12:43,306
הגוף סובל את העברת השיער
ומחיקת פה.
240
00:12:43,414 --> 00:12:46,508
הגבולות הרגילים
של צורת האדם מטושטשים
241
00:12:46,613 --> 00:12:49,946
כעין נשברת
ובכל זאת שוחזר באורח פלא
242
00:12:50,047 --> 00:12:53,036
וכמו שדיים טרנסמוגריפי
לתוך הישבן.
243
00:12:53,785 --> 00:12:56,275
אבל אפילו לגיהנום יש חוקים.
244
00:12:56,378 --> 00:13:00,687
ומחליף Un Chien andalou
דפוסי הזמנה חלופיים
245
00:13:00,789 --> 00:13:03,844
עבור הקונבנציונליים
שזה מערער.
246
00:13:03,954 --> 00:13:06,511
בפיצוי, זה עושה
כל מיני קשרים,
247
00:13:06,614 --> 00:13:09,037
בין אחרת
פרקים מפורקים
248
00:13:09,139 --> 00:13:12,232
דרך החזרות הרבות שלו,
זיווגים והכפלות.
249
00:13:12,338 --> 00:13:15,125
העיניים המחוררות
של החמורים הנישאים בפסנתר
250
00:13:15,234 --> 00:13:17,590
להזכיר לנו את העין הפרוסה
של הפרולוג,
251
00:13:17,691 --> 00:13:19,980
בדיוק כפי שהם קובעים מראש
ארובות העיניים הריקות
252
00:13:20,116 --> 00:13:22,806
של האוהבים הקבורים למחצה
בזריקה האחרונה.
253
00:13:22,910 --> 00:13:24,758
Un Chien andalou
היא תנועה מתמדת
254
00:13:24,863 --> 00:13:27,583
בין קטבים מנוגדים
של משמעות.
255
00:13:27,692 --> 00:13:31,053
בדיוק כמו שהפרולוג מוזמן
על דמויות מתחלפות
256
00:13:31,160 --> 00:13:33,238
מבוסס על נוכחות והיעדר,
257
00:13:33,348 --> 00:13:36,815
כך שהסרט שאחריו הוא מעוצב
על ניגודים סימטריים
258
00:13:36,917 --> 00:13:39,206
בין טענה להכחשה:
259
00:13:39,308 --> 00:13:43,340
ראייה מול עיוורון,
התחדשות מול חוסר חיים,
260
00:13:43,450 --> 00:13:45,460
משיכה מול רתיעה,
261
00:13:45,605 --> 00:13:47,586
קווים אופקיים
לעומת צורות מעגליות
262
00:13:47,692 --> 00:13:49,234
ומעז לומר זאת,
263
00:13:49,679 --> 00:13:51,661
זכר מול נקבה.
264
00:13:51,766 --> 00:13:55,702
במקום נרטיב רגיל,
התגלגלות של Un Chien אנדלו
265
00:13:55,806 --> 00:13:59,570
מציג לנו רצף
של תזוזות חוזרות ונשנות
266
00:13:59,678 --> 00:14:01,862
של אותם מבני תשוקה:
267
00:14:02,002 --> 00:14:04,923
השיבה הנצחית
של פרויד המודחק.
268
00:14:05,032 --> 00:14:08,863
אבל החזרות האלה-עם-הבדל
לא להציף את הטקסט
269
00:14:08,971 --> 00:14:12,238
בצורה כזו שתחבל לחלוטין
תנועה של נרטיב.
270
00:14:12,339 --> 00:14:16,236
קווי האפיון
והתייחסות לזמן שסיפור צריך
271
00:14:16,346 --> 00:14:19,104
נוכחים לפחות
בפיליגרן מגרה.
272
00:14:19,208 --> 00:14:20,682
ואם לדמויות אין שמות
273
00:14:20,790 --> 00:14:23,414
וליד ללא מעגן
במציאות היומיומית,
274
00:14:23,518 --> 00:14:24,762
יש להם מטרות.
275
00:14:24,864 --> 00:14:27,689
זה על חשבון
מההתמדה הזו של הסיפור
276
00:14:27,794 --> 00:14:30,915
זה כנראה סוריאליזם
האוונגרד היחיד
277
00:14:31,026 --> 00:14:33,881
בתוך הפרמטרים
של קולנוע נרטיבי.
278
00:14:33,989 --> 00:14:37,590
וזה קווי הסיפור הנותרים שלהם
זה כמעט בוודאות עוזר לחשבון
279
00:14:37,693 --> 00:14:42,070
לפופולריות המתמשכת של סרטים סוריאליסטים
על פני האוונגרדים האחרים.
280
00:14:42,171 --> 00:14:46,376
ראינו איך פסיכואנליזה
נותן גישה מועדפת
281
00:14:46,481 --> 00:14:47,725
ל Un Chien andalou.
282
00:14:47,828 --> 00:14:52,205
אבל זה לא אומר שפרויד
נחסך מאותו יחס חתרני.
283
00:14:52,306 --> 00:14:55,667
עצם המילוליות
של הטרופים הפרוידיאניים בסרט
284
00:14:55,774 --> 00:15:00,381
מצביע על האירוניה היודעת
על גיוסם על ידי בוניואל ודאלי.
285
00:15:00,488 --> 00:15:05,095
Un Chien andalou הוא מחזה לא רק
של הפרדיגמה הפרוידיאנית אבל איתה.
286
00:15:05,201 --> 00:15:08,496
אחרי הכל, הסוריאליסטים מעולם לא עשו זאת
הלך כל הדרך עם פרויד.
287
00:15:08,636 --> 00:15:11,356
היו להם הסתייגויות גדולות
על המטפל פרויד.
288
00:15:11,464 --> 00:15:14,452
הם התרחקו
מהמוסר השמרני
289
00:15:14,562 --> 00:15:17,924
שהיה מוכן לשלם
מחיר גבוה מדי באי שביעות רצון
290
00:15:18,030 --> 00:15:20,453
לתמורה של הציוויליזציה.
291
00:15:20,555 --> 00:15:24,454
צופים מוקדמים רבים לקחו
Un Chien andalou באמת ברצינות רבה.
292
00:15:24,562 --> 00:15:28,058
סיריל קונולי, "פאלינורוס",
ראה בזה מעין טקס לא קדוש
293
00:15:28,165 --> 00:15:30,521
ונזכר ביציאה מהקרנה בפריז
294
00:15:30,623 --> 00:15:34,492
"עם הרושם שהיה עד
איזו אימה עתיקה עד אין קץ."
295
00:15:34,596 --> 00:15:37,421
אבל להתעכב באופן בלעדי
על האלימות הטרוריסטית,
296
00:15:37,525 --> 00:15:40,010
זה להתגעגע להומור, אפל ככל שיהיה,
ששורר בסרט.
297
00:15:40,017 --> 00:15:41,798
אבל הפרספקטיבה האירונית של הסרט
298
00:15:41,903 --> 00:15:46,069
שם מרחק חיסכון מסוים
בינינו לבין האכזריות
299
00:15:46,179 --> 00:15:49,474
שעוזר לנו להפוך אותם
לתוך אובייקטים של התבוננות
300
00:15:49,579 --> 00:15:50,853
ואפילו של הנאה.
301
00:15:50,960 --> 00:15:53,986
זה המקום שבו הסוריאליסטים
סוכן אוקסימורוני מועדף,
302
00:15:54,091 --> 00:15:56,610
הומור שחור,
נכנס לפעולה.
303
00:15:56,718 --> 00:15:58,901
הומור שחור ממיר כאב
304
00:15:59,008 --> 00:16:03,107
התאונה וההכרח
להנחיל את העצמי להנאה
305
00:16:03,216 --> 00:16:05,974
ובכך מביא
סוג של שחרור.
306
00:16:06,112 --> 00:16:09,033
זה סוג של ניצחון אינטלקטואלי
יתר על המידה,
307
00:16:09,143 --> 00:16:13,174
המערכה האחרונה של המנוצחים
אבל נטוש.
308
00:16:13,283 --> 00:16:18,130
Un Chien andalou הוא אכן סיפור
של תשוקה מובסת,
309
00:16:18,233 --> 00:16:21,423
אבל נעשה בצורה כל כך מרגשת
310
00:16:21,533 --> 00:16:24,760
התבוסה הזאת הופכת
לסוג של ניצחון.